כחברת השכרת יאכטות הסקיפרים שלנו נתקלים מפעם-לפעם במקרים בהם לקוחות חשים מחלת ים.
במשך השנים למדנו לזהות סימנים מקדימים ולפתח שיטות התמודדות המאפשרות קיום הפלגה גם אם אחד המפליגים קיבל תסמינים של מחלת ים, ככלל אין אפשרות לצפות את הופעתה.
אנו שמחים לשתף אתכם במאמר המקיף ביותר בעברית בנושא
מהסיבות שיפורטו בהמשך אבל גם אם הופיעה לרוב זה רק אי נעימות קלה ולא סיבה לחזור לרציף.
ההפלגה ביאכטה מפרשית מאפשרת יותר חופש תמרון ביחס לסירות מנועיות בכל הנושא של טלטולים ומחלת ים.
מה מחלת ים?
'מחלת ים' היא בעיה שכיחה בקרב חלק מהאנשים שלא רגילים להפלגה ביאכטות וסירות כאשר הגלים גבוהים, או המפליגים לעיתים רחוקות, דבר היוצר קשיים בעיבוד חושי במוח, שגורם לתסמיני בחילות והקאות.
למי שאינו רגילה להפלגה בים זה יכול להופיע לפתע ללא התראה, ולגרום לתחושה סחרחורת, טשטוש, עייפות מוגברת, בחילה ולעיתים אף הקאות, בחשיפה חוזרת להפלגה תסימנים אלו נעלמים אצל מרבית האוכלוסייה.
מי ואיך חשוף למחלת ים?
מקובל לחשוב שרק ים גבוה גורם למחלת ים אך לחלק מהאנשים גם ים שטוח יכול לגרום לתסמינים, והמדע והרפואה לא בטוחים לגבי מכלול הסיבות וכן לגבי מי נתון להשפעה, מה אורך החשיפה המקדימה ועוד.
מאחר והתסמינים תלויים בשלל גורמים כגון: גנטיקה, חשיפה מוקדמת לשייט ביאכטות, מצב נפשי, מס' שעות שינה ואיכות השינה הקודמת, מצב הקיבה וסוג האוכל שנאכל טרם ההפלגה, צריכת אלכוהול וחומרים פסיכו-אקטיביים, וסוג הגלים.
מחלת ים ביאכטה
יש הבדל בין גלים ארוכים (סוול) לגלים קצרים, התדר שבין הגלים, כיוון הגלים ותבניתם, וכן לסוג היאכטה (מונוהול או מולטיהול).
קיום קיל (משקולת מתחת ליאכטה במפרשיות) ומערך מפרשים המעדנים את התנועה של היאכטה למול הגלים, וסוג המפרשים (שטח פנים המפרש וסוג המפרש), לפיכך אין אפשרות לצפות מי ואיך חשוף לתסמינים.
אנקדוטה מעניינת היא ש'מחלת ים' אינה בלעדית בלבד לים ויכולה להתרחש בשימוש בכלי תחבורה כגון רכבים, רכבות, מטוסים, מתקני פנאי בלונה פארק ועוד.
יותר יהיה נכון לתאר את התופעה כשייכת לשימוש בגופי תנועה שונים (לרוב תחבורתיים).
כל פרמטר של ההפלגה משנה את השפעת הגלים והטלטול בנפרד וההשפעה הסופית מתרחשת ברמת אוסף הפרטים, בדומה לגישת הגשטלט ('השלם גדול מסך חלקיו').
ממה מחלת הים נגרמת?
הגוף האנושי כמו המכונה המורכבת שהוא מקבל רמזים לגבי מצב הגוף ביחס לסביבה כנתונים מאיברי חישה שונים בגוף דרך מע' העצבים .
מוח האדם שהוא האיבר המנהל ומרכז את מירב התפקודים בגוף הוא מע' סגורה הנסמכת על אגירת נתונים מאיברי משנה, ריכוזם, ניתוחם והשוואתם זה לצד זה.
כמו רוב התפקודים והאיברים בגוף הכול מתחיל לנטייה להגברת הישרדות המין האנושי הדרושה להימנע מפציעות והתמודדות עם איומים, ואדפטציה לתנאים סביבתיים משתנים.
מתוך 5 החושים העיקריים שמשפיעים על מחלת הים הם חוש הראייה, חוש הריח, ובנוסף יש השפעה מהותית ב-3 חושים נוספים משניים שהם; חוש שיווי המשקל, חוש הגוף במרחב, וחוש הגוף בתנועה.
חושים אלו 'משלימים' עבור המוח את המצב של הגוף ביחס לתנועה ארבע ממדית תלוית זמן במרחב ובכוח המשיכה (תאוצה, מצב מאוזן, מאונך, כוח המשיכה, ציר זמן) כהשלמה ו'בקרה' למידע של חוש הראייה.
אבל מדוע אנו מקבלים מחלת תנועה מלכתחילה?
ויקיפדיה– (אברון) איבר חישת שיווי המשקל באוזן הפנימית
כאשר המוח האנושי חש תנועה על ידי קבלת אותות חושיים ממגוון איברים לרבות האוזניים, העיניים, השרירים והמפרקים הפנימיים. כאשר המוח מקבל אותות מנוגדים.
למשל כאשר איבר חישה מיוחד מוקף בנוזל באוזן הפנימית חשה בתנועה, אך העיניים והשרירים (דרך מערכת העצבים) מקבלים מסרים מנוגדים לגבי המיקום במרחב.
דבר זה עלול לגרום לסתירה בין הרמזים הסנסוריים דבר שעלול להוביל לתסמינים המחלה.
נהוג לפשט את הסבר התופעה הגורמים לקונפליקט בין איבר חישה.
המינוח 'מחלה' הוא קליני בלבד, ואינו בא לתאר נזק ממשי לטווח הקצר או הארוך מחשיפה לתופעה.
יתר על כן, לא קיימת שום עדות לנזק ישיר מהתופעה, אם כי הנזק שיכול להיגרם עלול לנבוע רק מחשיפה ארוכה המעורבת בטיפול לקוי ואו אי טיפול כלל המובילים להקאות שמובילות לאובדן נוזלים כמו כן לאובדן מלחים בדומה להתייבשות מחשיפה שגוייה לשמש.
בטיפול וזיהוי נכונים אין שום השפעה או נזק מרמות שונות של מחלת ים לגוף האדם. בנוסף זיהוי התסמינים בשלב מוקדם וטיפול פשוט כגון שכיבה ועצימת עיניים לרוב מקלים מיידית על התסמינים.
איך למנוע מחלת ים או להקל על התסמינים
התרגלות וחשיפה לים, הפלגות מרובות
ככל והמוח נחשף יותר לטלטולים הנובעים מגלים בים כך יותר הוא מתרגל ומפרש את הסימנים הסותרים מאיברי החישה כאיום.
כפועל יוצא התסמינים נעלמים כלל, ברמה מסוימת גם הפסקות ארוכות של שנים בהפלגות לאחר חשיפה ממושכת ייגרמו לגוף לזכור את הטלטולים ובכך לא תופיע מחלת ים למרות שהמוח לא נחשף להפלגות זמן מה.
חשיפה הדרגתית, העדפה ים גם גלים מסודרים.
ככל שניתן רצוי להימנע מהפלגות מעבר לשעתיים-שלוש בים גבה-גלי, או הפלגות בין לאומיות. כדאי להעדיף ים עם גובה גלים עד מטר-מטר וחצי, כאשר מבנה הגלים מסודר.
(אין גלים מכיוונים מנוגדים יחדיו), עם מבנה גל מסודר, כמו כן רצוי גל עם ריווח בארוך בין גל אחד למשנהו, מידע זה ניתן באתר השירות המטראולוגי הישראל (תחזית לימאים).
הסתכלות לעבר האופק, החזקת הגה וביצוע משימות הדורשות ריכוז
אם עוסקים בעבודה הדורשת צפייה לעבר האופק כגון החזקת הגה מפרשית המוח מקבל יותר רמזים לגבי מיקום הגוף במרחב.
דבר זה עוזר לו להתמודד עם המסרים הסותרים מאיברי החישה. יש אפילו שיטה בחילות ים שונים לשים מד אופק מלאכותי בתאים היאכטה כך שגם בחלל סגור המוח מקבל רמזים נאמנים לגבי המיקום במרחב.
הימנעות מקריאת ספרים ושימוש בסמאטרפונים.
הימנעות מקראת ספרים וסמארטפונים גורמת למוח לקבל מסרים יותר נכונים, התמקדות בספר מחריפה תסמינים אפשריים ואף יכולה לעורר אותם.
ניתן למצוא תחליפים לקריאת ספרים או שימוש בסמאטרםון כגון העדפת ספרים מוקלטים, שמיעת פודקאסטים, ושימוש בתוכנות טקסט לדיבור (TTS) במקום הקלדה למסך הנייד.
תרפות מדבקות וכדורים (טרבמין, בוניין, קווילס)
**טרבמין (Travamin)- תרופה ללא מרשם רופא שניתן לקנות ברשתות הפארם, התרופה הנפוצה ביותר בישראל, ישנן תופעות לוואי לתרופה והיא אינה מומלצת לנטילת לפני נהיגה בכלי תחבורה או ביצוע פעולות הדורשות ריכוז או בעלות סיכון פציעה גבוהה.
יש לטרבמין נטייה להרדים ולגרום לחולשה כללית לחלק מהנוטלים, יש להיוועץ בגורם רפואי טרם נטילה, כמו כן יש משך פעילות של מס' שעות וחצי-שעה עד שעה מרגע הנטילה עד תחילת ההשפעה, כמובן תלוי בגורמים משתנים.
סקיפר מיומן יודע בכלים וצעדים פשוטים איך לייצב את היאכטה למול הגלים כך שיהיו פחות טלטולים וסביבה יותר יציבה, הפלגה מול אופק יציב (קו החוף-מול החרטום באם ניתן), הרמת מפרש ראשי וחלוץ כך שהרוח תייצב את התנועה למול גלי צד, חזרה לחוף בגלי ירכתיים והימנעות מגלי צד. Photo by Kelly Sikkema on Unsplash
יש חשיבות יתרה לסגנון ועוצמת תנועות ותדר הגלים וניווט היאכטה תוך כדי ההפלגה מול הגלים 'שבירת הגל, בזווית חדה של 30-60 מעלות, במידה ורוצים לעצור או להאט מהירות לבצע תמרון HEAVE-TO.
תמרון זה עוזר ע"מ לקבע מהירות ביחס למים והאטת תנועה (תמרון זה במפרשית משמעו מפנים הפוכים למפרש הראשי והחלוץ-כך שכל אחד מאזן את השני ונמנעת תנועה קדימה, והקיל (משקולת עופרת מאזנת טלטולים והטיה המחוברת לתחית היאכטה).
הימנעות בהגעה לחרטום, עדיפות לשהייה בירכתיים (אחורי היאכטה) בלבד
אזור החרטום חשוף יותר לגלים, ובנוסף הפוטנציאל הגדול ביותר לטלטולים נמצא בו, וגם יש זווית פחות טובה לאופק בגלי חרטום גבוהים (בעלייה על הגל רואים רק שמים ולא אופקיבשה),
מאידך אזור הירכתיים מציע יציבות גדולה יותר ומועד פחות לטלטולים ולכן רצוי להימצא בו מירב הזמן.
הימנעות מהפלגה ראשונה בשעות החשיכה, ושהייה בקוקפיט בירכתיים
עקב עניין האופק, רצוי להימנע מהפלגה בים גבוה בשעות החשכה, בייחוד כשלא רגילים להפלגות ביאכטה.
שימוש בעוגן צף
בהפלגות ארוכות בים גבה-גלי ניתן לשקול שימוש בעוגן צף או אלמנט שמגביר גרר (דלי במים הקשור לירכתיי היאכטה).
הימנעות מירידה לקבינה, להישאר בקוקפיט, אוויר צח
ירידה לקבינה (פנים-חדרי היאכטה) גורמת לפחות מידע וויזואלי אמין לגבי האופק להגיע למוח, דבר זה מחריף תסמינים, ובנוסף לשמור על שיווי משקל נהיה אתגר גדול, ובנוסף יש יותר הסתברות לריחות חזקים שיעוררו בחילה.
רחצה קלה בים
חלק מהאנשים חווים הקלה ברחצה, כנראה עקב שינוי הרמזים המרחביים ומאיברי החישה וההבדלים ביניהם.
אוכל טרם ההפלגה ובעת השייט.
אכילה טרם ההפלגה עלולה להוביל לתסמינים, מומלץ להימנע ממאכלים בעלי מאזן PH חומצי או בסיסי מדי, לאורך ההפלגה מומלץ לאכול מאכלים ניטראליים כגון לחם, בייגלה, אורז לבן ופסטה ללא תיבול ושמן רב.
כמו כן מזון המתעכל בקלות ולא דורש שימוש בחומצות קיבה חזקות לעיכול.
עדיף להתחיל את ההפלגה על בטן ריקה (ניתן לאכול טרם ההפלגה לחם לבן פשוט) ולאכול מעט בתחילת וההפלגה להרגיש את התגובה של הגוף.
הימנעות מצריכת משקאות אלכוהוליים וחומרי משני תודעה.
שימוש באלכוהול וחומרים פסיכו-אקטיביים שונים יכול להחריף תסמינים, רצוי להימנע במיוחד טרם ההפלגה וניתן לשתות אלכוהול במידה שאינה שכרות לפי ההרגשה.
הימנעות מריחות חזקים.
ריחות חזקים עלולים לעורר בחילה ולגרום הקאה, רצוי להימנע מריחות חזקים מכל סוג (ריחות מאכלים חזקים, בשמים, ריח שמן או אדי דלק, ריחות שירותים, ריחות דגים), רצוי להימצא במקום פתוח עם תחלופת אוויר גבוהה.
הימנעות מחשיפה למקיאים אחרים.
מי שכבר החל לחוש תסמיני מחלת ים כדאי לו להתרחק ממקיאים אחרים, היות וכמו פיהוק, הקאה יכולה לדבק ולעודד החרפת תסמינים אצל מפליגים אחרים, מי שלא חש במחלת ים בהפלגה יוכל לסייע לאחרים ואין שום חשש להופעת תסמינים מלראות אחרים מקיאים.
למידת מאזן הנוזלים בגוף יש השפעה מכרעת על התסמינים, וכן במניעת סחרחורות ומניעת התייבשות שממילא מהותית בים, וגם למניעת הפרת מאזן המלחים החיוניים בגוף במידה והתסמינים החריפו להקאות, שכן בהקאות הגוף מאבד מלחים ומינראליים נחיוניים לפעילות תקינה של הגוף.
רצוי לשתות מים מבקבוק מים אישי שכן, כך יש חיווי למידת הנוזלים שהגוף מקבל, כך גם מי שסובל מהתסמינים וגם מי שמלווה מוודאים רמת שתייה מספקת.
ניתן לשתות משקאות איזוטוניים או ג'ל של ספורטאים, או לצרוך אבקות המכילות אלקטרוליטים (Rehydration salts), לחילופים כפתרון משני וזמני, ניתן לצרוך פיצוחים קלויים כמו בוטנים ושקדים מלוחים (המכילים אמנם רק חלק בסיסי ביותר מהמלחים ובעיקר סודיום).
תמיסות איזוטוניות ומלחים ניתן לקנות בבתי מרקחת וחנויות טבע או להזמין מאתר IHERB.
תרופות סבתא
שתיית או אכילת ג'ינג'ר בכל צורה נוחה וזמינה (יש ממתקי ג'ינגר מסוכרים בחנויות הפיצוחים, וכן תה, תמצית ועוד מוצרי קצה המכילים ג'ינג'ר).
לעיסת מסטיק (רצוי מנטה או ג'ינג'ר).
תרגילי מדיטציה דמיון מודרך, ומיינדפולנס
באם תסמינים החלו, רצוי לשכב במקביל לעצמית עיניים ותרגול מדיטטיבי יכולים לסייע, כמו כן הרפיית השרירים ותרגילי מיינדפולנס בדגש על מחשבות
Photo by volant on Unsplash
על קרקע יציבה.
טכניקות שונות
עיסוי בנקודות אקופונקטורה בכף היד (צמידי לחץ לנקודה) – ישנם צמידים מיוחדים לכף היד (SEA-BAND) המפעילים לחץ על נקודה עיסוי המקושרת למחלת ים.
ניתן לקנותם באמזון, לחילופין ופחות פקרטי ניתן להפעיל לחץ ידני על על הנקודה, השיטה מגיעה מעולם האקופרסורה.
דיקור סיני כטיפול מונע טרם הפלגה וכטיפול מתמשך.
מה לעשות כאשר מרגישים את הסימנים הראשונים למחלת ים?
שכיבה, עצימת עיניים, לשים כיסוי עיניים
לתרגל נשימות ארוכות, עמוקות ואיטיות, ניתן לנשום דרך האף ולנשוף
דרך חריר קטן שיוצרים עם השפתיים בפה.
שתיית תה חם (עדיפות לתה צמחים ולא לתה המכיל קפאין).
הסתכלות לעבר היבשה אם ניתן ואם לא לאופק.
הימנעות מאכילת מזונות, להרבות בשתייה מים.
מה לעשות כשקרוב אליכם חטף מחלת ים?
להרגיע את האדם שהתסמינים זמניים, ושאין פגיעה מכל סוג (בהנחה ששומרים על שתייה מספקת), ושמיידית עם ההגעה למרינה התסמינים ייעלמו מיידית כפי כשבאו.
במידה וישנם תסמיני הקאה או רצון להקיא, רצוי להכין מבעוד מועד שקית פלסטיק אטומה עם ידיות שניתן לקשורה על הריילינג ( כבל בטחון המונע נפילה מהיאכטה) ובקבוק מים אישי לשטיפת הפה והחזרת נוזלים.
תסמיני מחלת ים
לסדר לחווה התסמינים סביבה נוחה, ניתן להוסיף כרית לראש, אם קר להתעטף בשל (בד מחמם קשמירי).
רצוי להכין מגבונים לניקוי הפנים וגם לתחושת רעננות, יש מגבונים ללא בישום שיותר מומלצים, וכמובן לשים לב שם לא עפים לים אלא לפח הזבל.
לייצר אקלים חברתי שבו החווה לא יתבייש להקיא אם ירגיש צורך בכך, במיוחד להוריד שיפוטיות וביקורת, ההקאה לכשעצמה מספקת כמעט תמיד הקלה על התסמינים, לעיתים אף מבשרת כליל על קץ התסמינים.
לעיתים נדירות מאוד ישנן הקאות עוקבות אחת אחר השנייה, במצב נדיר ביותר שכזה יש לפעול ולהגיב כמצב חירום ולהביא בהקדם לפינוי לחוף לטיפול רפואי (בחברתנו לא קרה מקרה כזה ב-13 שנות פעילותו ואלפי הפלגות!)
